יוטאגוגיה

להעמקה והרחבה במקורות מידע

 

רוצים לצלול לעומק התיאוריה? הנה המקורות המרכזיים עליהם מתבססת הגישה:

1. המעבר מפדגוגיה ליוטאגוגיה

• המקור: Hase, S., & Kenyon, C. (2000). From Andragogy to Heutagogy.

• למה לקרוא? זהו המאמר המקורי שטבע את המונח. הוא מסביר את ההבדל הקריטי בין "компетенция" (מיומנות טכנית) לבין "מסוגלות" (היכולת ללמוד ולפעול במצבים לא מוכרים) – הבסיס לכל תפיסת הלמידה במאה ה-21.

​​

2. יוטאגוגיה בעידן הדיגיטלי

• המקור: Blaschke, L. M. (2012). Heutagogy and Lifelong Learning: A Review of Heutagogy Practice and Self-Determined Learning.

• למה לקרוא? ד"ר ליסה מארי בלאשקי מחברת את התיאוריה לעולם הטכנולוגי (ווב 2.0 ומדיה חברתית). היא מציגה את מודל ה-PAH ומסבירה כיצד הטכנולוגיה היא ה"דלק" שמאפשר ללמידה עצמית לקרות בפועל.

​​

3. מקורות בעברית

• המקור: מכון מופ"ת (פורטל מס"ע) – מאמרים בנושא למידה מכוונת-עצמית (SDL).

• למה לקרוא? למי שמעדיף לקרוא בעברית, הפורטל מציע תרגומים וסקירות המקשרות בין הגישה היוטאגוגית להכשרת מורים בישראל ולמודלים של בתי ספר ייחודיים.​

​

4. הזווית הישראלית: יוטאגוגיה ו-AI

• המקור: תום הגלעדי ופרופ' אמנון גלסנר, "אהבת למידה וחדוות גילוי" (2025).

• למה לקרוא? ספר זה הוא המדריך העדכני ביותר המשלב בין התיאוריה האקדמית של פרופ' גלסנר לבין המומחיות ב-AI של תום הגלעדי. הספר מציג כיצד הטכנולוגיה אינה רק כלי טכני, אלא "טכנולוגיה מזמנת" המאפשרת להחזיר לחינוך את הסקרנות הטבעית, ומציע מודלים מעשיים ליישום יוטאגוגיה המועצמת על ידי בינה מלאכותית.